יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ ואח' נ' תעשיות פולימרים אשקלון בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה ל'סילוק הערעור על הסף' מחמת איחור בהגשתו.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה, מצאתי לקבל את הבקשה ולמחוק את הערעור מחמת איחור בהגשתו והכל כפי שיפורט להלן.

3.פסק דין של בית המשפט השלום ניתן ביום 1.5.11. הערעור דנא הוגש לבית המשפט על ידי המשיבים ביום 3.7.11 ובו צוין שפסק הדין "נשלח למערערים ביום 18.5.11" (לא צוין מתי המערערים קיבלו את הערעור).

לטענת המבקשת הומצא פסק הדין למשיבים (הם המערערים) לפני המועד הנטען על ידי המשיבים (18.5.11) ומשכך הוגש הערעור לאחר חלוף המועד להגשתו.

המבקשת טוענת שמבדיקה במערכת המחשוב בבית המשפט עולה שפסק הדין הומצא לידי המשיבים על ידי מזכירות בית המשפט ביום 2.5.11 באמצעות הפקסימיליה ומכאן שהערעור הוגש לאחר חלוף המועד.

לא רק זאת אלא שלטענת המבקשת היא המציאה ביום 11.5.11 באמצעות ב"כ עותק מפסק הדין לידי המשיבים בדרך של משלוח פסק הדין בפקסימיליה אל ב"כ המשיבים דאז, עו"ד גאבר, וכך טענה כי גם בהנחה שזה המועד הראשון בו הומצא פסק הדין לידי המשיבים, הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 25.6.11 ומשכך הערעור דנא הוגש לאחר חלוף המועד להגשתו.

עוד ציינה כי עו"ד גאבר פנה אל ב"כ המבקשת ובקש אותה ליתן הסכמתה להארכת המועד להגשת הערעור עד ליום 30.6.11 – מכאן שב"כ המערערים דאז היה ער למועד שבו יש להגיש ערעור והאורכה שביקש עד ליום 30.6.11 מצביעה מיניה וביה כי ביום 30.6.11 כבר חלף המועד להגשת הערעור, לא כל שכן המועד 3.7.11 המועד בו הוגש הערעור. לציין כי המבקשת לא נעתרה לבקשת המשיבים להארכת המועד ואף שלחה לעו"ד גאבר מכתב ביום 12.6.11, באמצעות הפקסימיליה, ובו העלתה על הכתב את אי הסכמתה לאורכה המבוקשת (נספח 2 לבקשה).

משכך, ומשהוגש הערעור לאחר חלוף המועד מבקשת המבקשת לסלק את הערעור על הסף.

בקשת המבקשת נתמכה בשני תצהירים, תצהיר ב"כ המבקשת, עו"ד רוב, ותצהיר המתמחה טל צוקרל.

4.בתגובתם טוענים המשיבים כי לא היה כל איחור ואף אם בכל זאת יקבע שהם אחרו בהגשת הערעור הרי שמדובר באיחור בן 5 ימים בלבד וממילא מתקיימים טעמים המצדיקים הארכת המועד להגשת הערעור – בקשו להאריך המועד עד להגשתו בפועל.

לטענת המשיבים פסק הדין נשלח אליהם בדואר באמצעות מזכירות בית המשפט ביום 18.5.11 ונתקבל אצלם ביום 14.6.11 ומשכך הערעור הוגש במועד.

לטענת המשיבים אין לקבל את טענת המבקשת כי פסק הדין הומצא להם קודם לכן מאחר שלפי תקנה 497 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") המצאה כדין משמעותה המצאת עותק מקורי של פסק הדין (בחתימת עורך המסמך) או לחלופין העתק נאמן למקור של פסק הדין או העתק שאושר על ידי גורם מוסמך כגון מזכיר בית המשפט; משלא הומצא כאמור הרי לא היתה מסירה של פסק הדין בטרם נשלח על ידי מזכירות בית המשפט ביום 18.5.11.

עוד נטען כי לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט קמא, ביקש המשיב 2 כי בא כוחו הנוכחי ייצגו בכל הקשור להגשת הערעור דנא תחת ב"כ הקודם – עו"ד גאבר. המשיב 2 התבקש לבדוק עם עו"ד גאבר מועד המצאת פסק הדין לידיו אך מאחר שלעו"ד גאבר לא היתה אסמכתא לענין המועד, פנה המשיב 2, בהנחיית בא כוחו, למזכירות בית המשפט שם נמסר לו כי פסק הדין נשלח אליו בדואר ביום 18.5.11 ובאותו מועד אף נמסר לו, לבקשתו, עותק מפסק הדין. משכך, לשיטת המשיבים, יש לחשב את מניין הימים להגשת הערעור מיום 18.5.11.

המשיבים מוסיפים שהתנהלותם מעידה על נקיון כפיים והיעדר רשלנות או זלזול.

עוד נטען, כי גם אם יקבל בית המשפט את טענות המבקשת ביחס להגשת הערעור באיחור, הרי שבמקרה הנדון יש מקום לאפשר הארכת מועד להגשת הערעור וזאת בשים לב לסיכויי הערעור ולכך ש: "כלל הוא כי סיכויי הערעור הנם שיקול חשוב ומהותי בגיבושו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור". לטענת המשיבים, פסק הדין של בית המשפט קמא פגע בזכויות המשיבים, תוצאתו "חוטאת לאמת העובדתית העולה מתוך מסמכים מפורשים..." ובמסגרתו אימץ בית המשפט קמא את גרסת המבקשת תוך התעלמות ממסמכים, ראיות ועדויות הסותרות את גרסתה.

לתגובת המשיבים צורפו שני תצהירים - תצהיר המשיב 2 ותצהיר עו"ד גאבר.

5.כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה ולמחוק את הערעור מחמת איחור בהגשתו.

בתצהיר מטעמו, מצהיר עו"ד גאבר שלא נשלח אליו עותק מפסק הדין ביום 2.5.11 על ידי מזכירות בית המשפט ומבדיקה במערכת המחשוב של בית המשפט לא מצאתי אסמכתא למשלוח העתק פסק הדין לידי עו"ד גאבר בתאריך זה.

עם זאת, ממקרא התצהירים שצורפו לטענות הצדדים, עולה שאין מחלוקת בין הצדדים לעניין משלוח פסק הדין על ידי ב"כ המבקשת לעו"ד גאבר באמצעות הפקסימיליה.